קהילה יקרה!! מעניין לדעת… רגע לפני כניסתנו לשנה החדשה… ביום שישי ה – 18.7, פרסמנו כאן פוסט מעניין מאוד, על "לוחות הנחושת" – כתב 72 הזכויות שנתנו שליטי ממלכת קוצ'ין ליהודים במאה ה10 לספירה. אחת הזכויות היתה, שהיהודים רשאים לבחור לעצמם את צבע וססגוניות הבגדים. כעת אנו נכנסים לחגי תשרי וכאן המקום להזכיר שיהודי קוצ'ין, לאורך חייהם בדרום מערב הודו הדגישו את צבעוניות וססגוניות לבושם, במיוחד לאורך חגי תשרי
בראש השנה לבשו לבן ואפודה בצבע אדום. היום כשמגיעים לבית הכנסת חלק מהגברים ממשיכים לחבוש כיפה לבנה עם נקודות אדומות והבנות לבושות לפי רצונן, אבל הרבה במושב סיפרו לי שבעבר בראש השנה, מי שלא הגיע לבית הכנסת בלבן ואדום, היו דואגים "לסמן לו בעדינות" להסתובב ולחזור הביתה להחליף בגד 🤭 וזה כמובן מעלה שאלה, למה אדום ולבן?? והתשובה: בין היתר כדי להזכיר את הכהן הגדול שלפני יום כיפור היה מגיכ לבית-המקדש עם גלימה לבנה ואבנט אדום המסמלים את "החובה והזכות", מתוך המשפט: "אם חטאותיכם כשנים, כשלג ילבינו".. ביום הכיפורים הכהן הגדול היה מגיע בלבן, צבע המייצג את הטוהר וכך גם אז והיום זהו לבוש המתפללים. בסוכות, ירוק הוא לרוב צבע הכיפה לגבר או המטפחת לאשה, וצבע זה מסמל את צבע סכך הסוכה. ובשמחת תורה, שיא הססגוניות, בגדים חגיגיים, צבעוניים, בין היתר צבעים של אדום, כתום, צהוב וזהב. היו שהחליפו את המלתחה בכל הגעה לבית הכנסת. החזן ומלוויו היו מגיעים עם הגלימות הכתומות וגם היום המסורת הייחודית הזו נשמרת וניתן לראות זאת בבית הכנסת שלנו.
משה יוחנן שלנו, חבר נבטים וחבר בועד בית הכנסת עם הקאפה המסורתית, בשמחת תורה, בבית הכנסת בנבטים💕
ובהזדמנות זו, אנו במרכז מורשת יהדות קוצ'ין בנבטים, רוצים לאחל לכם ולמשפחותיכם חג שמח ושנה טובה, מתוקה ומבורכת 🍯🍎 שבת שלום ובשורות טובות לכולם🙏